מחבר: תופיק טובי
תאריך :30 בנובמבר 1990
מקור: "ערכים" כתב-עת לבעיות השלום והסוציאליזם: מדור "בזירה המדינית"
תמלול/קידוד/הגהה: גל.י
דברי תופיק טובי, מזכ"ל מק"י, בפתיחת ועידת מחוז ת"א-יפו 30.11.90.
צירי הוועידה,
חברות וחברים יקרים,
יחד עם חברי, חברי משלחת הוועד המרכזי של מפלגתנו הקומוניסטית וועדת הביקורת המרכזית, אנו מברכים אתכם ומאחלים לכם ועידה מוצלחת שתוסיף כוח, אחדות ועבודה פוריה לכלל מפלגתנו.
ועידתכם מתכנסת בתקופה של אירועים היסטוריים שמשנים סדרי עולם. התקוות והשינויים ההיסטוריים בכיוון סדר עולמי חדש, המסיר את אימת העימותים הגלובליים הגרעיניים והמבשר שיתוף פעולה בינלאומי לטובת השלום, נולדים עם סכנות ובעיות חדשות. המאמצים להתגבר על עיוותים ושגיאות בברה"מ נעשים תוך קשיים ונסיגות. מאבק קשה ביותר מתנהל עתה לשמירת ולהצלחת הבחירה הסוציאליסטית, כשכוחות אדירים של אויבי הסוציאליזם מנסים להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור. הכוחות האנטי-סוציאליסטיים אף מאיימים במלחמת אזרחים. באותו זמן מזדקרת סכנת ההגמוניזם של האימפריאליזם האמריקאי, המגלה דאגה גוברת לאינטרסים של המונופולים ואילי ההון, והמגביר את איומיו על עצמאותם ושלומם של עמים, ובמיוחד על עמי "העולם השלישי".
אתגרים חדשים, בנוסף לישנים, ניצבים בפנינו. אך האידיאלים הנעלים שלנו - שחרור האדם מניצול, שחרור העמים משעבוד, בניית עולם סוציאליסטי של רווחה, חירות, אושר ושוויון - ימשיכו להדליק את אש המאבק של הקומוניסטים בכל מקום, ושום קשיים לא יפילו את רוחנו.
האירועים הבינלאומיים שהוזכרו משפיעים על ההתפתחות המסוכנת במשבר המפרץ, במיוחד לאחר החלטת מועצת הבטחון מה-29 בנובמבר, המתירה לארה"ב להשתמש בכוח ולגרור את האזור למלחמה הרסנית נגד האינטרסים של כל העמים החיים בו.
המפלגה הקומוניסטית הישראלית מביעה את התנגדותה הנחרצת להחלטת מועצת הבטחון, המאפשרת לארה"ב לדהור למלחמה בשם האו"ם. מוטעית, לדעתנו, תמיכת ברה"מ בהחלטה זו. החלטת מועצת הבטחון מפלסת דרך למלחמה, שתביא הרס וחורבן על עמי האזור. זאת תהיה מלחמה שתנוהל ע"י ארה"ב, לא כל כך מתוך דאגה לחוק הבינלאומי המופר יום יום, - למשל, בסירובה של ממשלת ישראל למלא אחר החלטות מועצת הבטחון בנושא הפלסטיני והסכסוך הישראלי-ערבי - אלא בעיקר מתוך דאגה לאילי הנפט וליצירת מאזן כוחות אזורי שבראשו יעמוד השריף האמריקאי.
התנגדנו לכיבושה של כוויית ולסיפוחה לעירק בכוח הנשק ותמכנו בהחלטות מועצת הבטחון, שקראו לכבד את ריבונות כוויית ולנסיגת עירק ממנה. בו בזמן התנגדנו לפלישה האמריקאית המסיבית לאזור, המבטאת דאגה לאינטרסים של אילי הנפט ולאינטרסים המעצמתיים האימפריאליסטיים של ארה"ב, יותר מאשר דאגה לעצמאות כוויית ולחוק הבינלאומי.
אנו תבענו ומוסיפים לתבוע מממשלת עירק לכבד את ריבונותה של המדינה השכנה ואת החוק הבינלאומי, ולסגת מכוויית בהתאם להחלטות האו"ם. נסיגתם של הכוחות האמריקאיים ובעלי בריתם מהאזור הינו צעד הכרחי להסדר שלום. כך זה היה וכך הדבר גם עתה. אנו משוכנעים, שאם תימשך הפעילות של הקהיליה הבינלאומית, אשר תמשיך להטיל את מלוא כובד משקלה הפוליטי והכלכלי למען השגת הסדר שלום על בסיס יסודות אלה, ניתן יהיה להגיע להסדר שלום למשבר המסוכן במפרץ במסגרת ועידה בינלאומית או במסגרת ערבית. זאת, אם המטרה היא באמת דאגה לעצמאותה ולריבונותה של כוויית ולא הנצחת השתלטות אמריקאית על האזור כולו.
ראש הממשלה, יצחק שמיר, מאושר מההחלטה של מועצת הבטחון לשימוש בכוח ולפתיחת מלחמה, וכבר מציע את שירותיו הפעילים לארה"ב. שמיר גם הגדיר את יעודה של פעולה צבאית זו, והוא: חיסול משטרו של סדאם חוסיין. לא פחות ולא יותר.
אנו מזהירים את ממשלת שמיר-שרון מהלהיטות להיות שותף להרפתקת המלחמה נגד עירק ומאיומיה במלחמת מנע. אין שום אינטרס ישראלי בהצתת תבערה. בוש ושמיר מזהירים בציניות מסכנת הצטיידות עירק בנשק גרעיני, וכדי למנוע זאת קוראים למלחמה. אבל על פי איזה סדר עולמי כלשהוא נקבע שלישראל מותר להחזיק נשק זה ולעירק או לכל מדינה ערבית אחרת אסור? אנו בעד זה שלאף מדינה באזור לא יהיה נשק גרעיני או נשק השמדה המוני כל שהוא. אנו קוראים להכריז על האזור כולו כאזור חופשי מכל נשק השמדה המוני - גרעיני, כימי או אחר.
אנו קוראים לקיים את החוק הבינלאומי ולמלא אחר החלטות האו"ם ומועצת הבטחון בכל מקום, לגבי כל מדינה ולגבי כל אזור. מי שמעוניין בקיום החוק הבינלאומי באזור המפרץ חייב להסכים לקיום החוק הבינלאומי לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי.
בל יהיה ה-15 בינואר גבול החוסם את המאמצים לשלום ודלת להרפתקה מלחמתית. יפעלו כוחות השלום בעולם ובאזור למנוע את המלחמה שעליה חולמים ג'ורג' בוש ויצחק שמיר.
אנו קוראים לכינוסה של ועידה בינלאומית בהשתתפות הצדדים הנוגעים בדבר בחסות האו"ם, כשעל סדר יומה שני סעיפים: יישוב המשבר במפרץ ויישוב השאלה הפלסטינית והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אתמול צויין ה-29 בנובמבר. זהו תאריך היסטורי. יום קבלת ההחלטה של עצרת האו"ם ב-1947 בדבר השכנת שלום בארץ הזאת על בסיס חלוקתה, על בסיס הקמתן של שתי מדינות לשני העמים החיים בה. החלטה שעל-פיה קמה מדינת ישראל. אנו היינו המפלגה היחידה, אשר בהתמדה ובשיטתיות הדגישה והסבירה, שפתרון ה-29 בנובמבר - הפתרון של שתי מדינות לשני העמים - הוא המוצא היחיד להפסקת שפיכות הדמים, לכינון שלום צודק, כולל ויציב. וכיום, כששני העמים עייפים ממלחמות ומהדם הממשיך להישפך, אנו חוזרים וקוראים להמוני העם, ובמיוחד לנוער, שגדל ופקח את עיניו במציאות המרה הזאת: אין מוצא אחר, אלא נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה מאז 1967, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, הכרה הדדית, ודו-קיום בשלום ושיתוף פעולה.
אנו קוראים לראש הממשלה, יצחק שמיר, להפסיק לחלום על ארץ ישראל הגדולה - מהים עד הנהר - ולהפסיק ליישב את העלייה הגדולה בשטחים הכבושים, דבר שיגרור מלחמות אין סוף וימיט אסון על שני העמים. על חוגי השלטון בישראל לקבל את הפתרון של שתי מדינות לשני העמים, כפי שהיה האומץ להנהגה הפלסטינית, לאש"ף, לקבל רשמית את הפתרון של שתי מדינות לשני העמים. רק בפתרון המבוסס על עקרונות החלטת האו"ם מה-29.11.1947 תגיע ישראל לשלום.
אנו קוראים לנהל מו"מ עם נציגותו המוכרת והבלעדית של העם הפלסטיני - אש"ף. אנו מוחים נגד כליאתם של עשרות אלפי פלסטינים בבתי כלא. אנו מוחים נגד מעצרם בימים אלה של זיאד אבו זיאד, רדואן אבו עייאש וד"ר יאזג'י. אנו תובעים לשחרר אותם ואת כל העצורים הפלסטיניים, להפסיק את פעולות הדיכוי וההרס בשטחים הכבושים ולצעוד בנתיב השלום, במקום להמשיך ולגלוש במדרון המלחמה.
אנו תובעים, כאמור, מעירק לבצע את החלטות מועצת הבטחון הקוראות לנסיגה מכוויית. אבל מה עם עשרות ההחלטות שנתקבלו, וחזרו ונתקבלו, בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני לפני ואחרי יוני 67 ? מה עם החלטות האו"ם למיניהן, החלטות מועצת הבטחון 242 ו-338, ההחלטות נגד סיפוח ירושלים, ונגד סיפוח הגולן, ההחלטה המגנה את הטבח באל-אקצא והקוראת לצעדים להגנת האוכלוסיה הערבית ? ממשלת ישראל, תוך הפגנת יהירות והרפתקנות, מסרבת להתחשב בהן, בניגוד לאינטרס השלום ולאינטרס עתיד היחסים בין שני העמים.
אנו בעד יישום החלטות האו"ם - גם כלפי עירק וגם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אנו בעד ביצוען כל אחת לחוד וגם כולן יחד, בוועידה בינלאומית, לטובת השלום באזור כולו. במציאות החדשה שנוצרה, ביצועה של כל החלטה, גם בנפרד, תיצור את התנאים למימושן של החלטות אחרות. שלום כולל באזור כולו מחייב את ביצוען של כל החלטות מועצת הבטחון, הנוגעות לכל מדינות האזור, מעירק עד ישראל ועד לבנון.
אם ממשלת שמיר מעוניינת באמת בבטחון גבולה הצפוני של ישראל, בהפסקת שפיכת דמם של ישראלים, לבנונים ופלסטינים – בל תחבל בביצוע הסכם טאיף, הבא להבטיח את אחדות לבנון ואת קיומה של ממשלה לבנונית אחת. הסכם זה יביא גם לפירוק המיליציות ולסיום נוכחותם של כוחות מזויינים לא לבנוניים על אדמת לבנון. יחסה השלילי של ממשלת ישראל להסכם זה נובע כנראה מכך, שהיא מעוניינת בהמשך קיום האנדרלמוסיה בלבנון, כדי שתהנה מההפקר. לכן היא מבצעת דווקא עכשיו פעולות יזומות רבות, כולל הפצצות אוויריות כמעט מדי יום, העולות בחיי אדם רבים. זוהי דרך של הרפתקנים ולא של אלה הדואגים לחיי אזרחי ישראל וצעיריה, המקריבים את חייהם לשווא.
מול הגזענות הגואה, שמזינה אותה מדיניות הדיכוי והנצחת הכיבוש; מול האווירה האנטי-ערבית של טרנספר, גירושים ופיטורי ערבים ממקומות עבודה, המדשנת את התעמולה הלאומנית השובינית סביב מה שנקרא קליטת עלייה המונית - עלינו להניף גבוה יותר את דגל שיתוף הפעולה והמאבק המשותף היהודי-ערבי נגד האפלייה הלאומית, למען שוויון, למען זכות האוכלוסיה הערבית להתקיים בחירות, בחופש ובכבוד במולדתה.
חברים,
ועידת מחוז ת"א-יפו הנערכת בתקופה של הכרזת מלחמה על רמת חייהם של המוני העם בישראל, תהיה במה לבירור עבודת המפלגה וחבריה בקרב ציבור הפועלים, כדי לפתח ולהרחיב את קשרינו עם המוני העמלים לסייע למאבקם להגנת האינטרסים והזכויות שלהם.
חברים,
ועידתכם נערכת לאחר הוועידה ה-21 של מפלגתנו. מהוועידה ה-21 יצאנו מלוכדים, מאוחדים אירגונית, פוליטית ואידיאולוגית. ועידתנו הניחה בסיכומיה דרך ובסיס להמשך מאבקנו בתנאים המסובכים והקשים שאנו עובדים בהם.
על בסיס סיכומים אלה, ובעזרת הכלים לקידום החיים הדמוקרטיים בתוך המפלגה, נפעל בשורות מאוחדות ומלוכדות למען מטרותינו הקרובות והרחוקות שהצבנו לעצמנו, כמפלגה הדוגלת ברעיונות הסוציאליזם המדעי, המארקסיזם-לניניזם, המשקפים את המציאות בהתפתחותה ומדריכים את מאבקינו לשינויה לטובה.
למפלגה הקומוניסטית הישראלית ולחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון תפקיד מפתח בארץ הזאת לקידום המאבק לשחרור שני העמים מעול הכיבוש, לכינון השלום הישראלי-פלסטיני, לשחרור לאומי וחברתי, להבטחת עתיד של דו קיום ושיתוף פעולה פורה לרווחתם של שני עמינו.